במפגש משותף של החוג לשיקום חולי לב והחוג לאפידמיולוגיה ומניעה קרדיווסקולרית שהתקיים ב-12/2 בשרתון סיטי טאואר בר"ג, הציג פרופ' יוסי רוזנמן את גישתו ועמדתו בשאלת יעדי הכולסטרול. ע"פ תפישתו - אין ממש גבול תחתון לרמות ה-LDL-C וככל שנצליח להפחית רמות אלה, ובעיקר בחולים בסיכון הגבוה יותר, כן נמנע טרשת עורקים ומחלות קרדיווסקולריות.

נקודה מעניינת שעלתה בהרצאה ובדיון שנמשך לאחר מכן  הייתה הפירסומים האחרונים אודות מחקר ה-ENHANCE . (שכזכור לא הצליח להוכיח שהורדת רמות LDL-C באמצעות טיפול משולב של סימבסטטין ואזטרול בהשוואה לסימבסטטין בלבד גם באה לידי ביטוי בשינויים בעובי שכבת האינטימה-מדיה).

פרופ' רוזנמן הציג את הידוע על פי הפירסומים תוך שהוא מסתייג ומדגיש שלמעשה אין בידינו עדיין נתונים מלאים שפורסמו במסגרת של מחקר peer review בעתונות הרפואית אלא רק את ידיעות העתונות שפורסמו ע"י החוקרים והחברות שמימנו את המחקר ולכן קשה להתייחס עדיין בצורה רצינית למימצאים. עם זאת, הדגיש פרופ' רוזנמן שהקשר בין הפחתת רמות LDL-C לבין הורדת סיכון קרדיווסקולרי כבר הוכח ובוסס באין ספור מחקרים, ולכן העובדה שבמחקר זה לא נמצאה עדות לכך שהורדה גדולה יותר של LDL-C השפיע  גם על עובי שכבת האינטימה-מדיה עדיין אין בה בכדי לבטל את הקשר המבוסס בין רמות ה-LDL-C לסיכון הקרדיווסקולרי.

להרצאה המלאה: Target Level of LDL-C: Lower is Better

למצגת שקפים

פרופ' ארדון רובינשטיין שהשתתף בדיון העלה השערה שכיוון שמדובר בחולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית עם רמות בסיס של LDL-C מאוד גבוהות -כ-300 מ"ג/ד"ל  (ושלמרות הטיפול שקיבלו לא הצליחו להגיע לרמות המטרה המקובלות) היו בודאי תחת טיפול בסטטינים עוד קודם למחקר ולכן נמצאו בעקומות התקדמות וטיפול שונים משל חולים נאיבים לטיפול בסטטינים. לדעתו של פרופ' רובינשטיין, אליה הצטרף גם פרופ' רוזנמן, עושה רושם שתכנון המחקר היה שגוי, ומסקנתם היא שלפי שעה המשך טיפול אינטנסיבי להפחתת ה-LDL-C הוא יעיל וחשוב, וכפי שציין פרופ' רוזנמן בהרצאה, השגת ירידות משמעותיות של  LDL-C בקרב חלק ניכר מהחולים תהיה אפשרית רק עם שילוב אזטרול בטיפול.

הסיקור בחסות חברת שרינג פלאו ו-MSD:

---