בדיקה אלקטרופיזיולגית של הלב היא בדיקה אשר מיועדת לבדוק את הפעילות החשמלית של הלב, התכונות החשמליות של שריר הלב בכלל, וערוצי ההולכה של הגירוי החשמלי בלב בפרט.
הפעילות החשמלית של הלב היא זו שגורמת ללב להתכווץ ולפעול.
הבדיקה נערכת בד"כ לחולי לב ידועים או לבריאים אשר סובלים מסחרחורות עם או בלי דפיקות לב מואצות ו/או איבדו הכרתם

1. בירור מנגנון וסוג הפרעות קצב לב, הן חדריות והן על-חדריות.


2. בחלק נכבד מהמקרים של הפרעות קצב אלו, ניתן מייד בתום החלק האבחוני להמשיך ולבצע גם פעולה טיפולית אשר תמנע הישנות, חזרה של הפרעות קצב אלו בעתיד וכך נשיג ריפוי ופתרון מלא של הבעיה.


3. בירור הפרעות הולכה חשמליות והצורך בהשתלת קוצב לב לתמיכה בקצבי לב איטיים.


4. בירור הצורך בהשתלת קוצב / דפיברילטור (= מכשיר להיפוך קצב מושתל) לטיפול בהפרעות קצב לב מהירות, מסכנות חיים שמקורן בחדרי הלב.


5. בירור הסיכון להפרעות קצב לב מהירות במקרים מיוחדים.


6. בירור מנגנון ו/או סיבה לאירועי איבוד הכרה.

אופן ביצוע הבדיקה
לאחר בדיקה וסיכום על הצורך בביצוע הבדיקה בין החולה לרופא, החולה מתקבל לחדר הצנתור, המקום שבו מתבצעת הבדיקה. החולה שוכב על שולחן חדר הצנתור, ומתחבר למערכת רישום אותות חשמליים, הן חיצוניים דרך מדבקות שמודבקות לעורו כמו בבדיקת אק"ג רגילה, והן פנימיים מתוך חללי הלב דרך צנתרים ("קטטרים") אשר ימוקמו במקומות שונים בלב כפי שיוסבר בהמשך. בנוסף לכך, החולה מחובר למערכת ניטור שגרתית של הסימנים החיוניים כגון לחץ דם, דופק, ריווי חמצן בדם, ולפעמים גם למד תכולת דו תחמוצת הפחמן באוויר שנפלט מדרכי הנשימה של החולה. במקרים מסוימים ובהתאם לצורך החולה יחובר לצינורית חמצן לאף או מסיכת חמצן לחלל הפה/אף.

בתום שלב זה, מתבצע תהליך ניקוי וחיטוי של המקומות שדרכם חודרים לורידים בהם מוליכים את הצננתרים החשמליים לתוך חללי הלב. לאחר החיטוי, מכסים את החולה בכסוי סטרילי על מנת שכל הפעולה של החדירה לגופו תהיה נקייה וסטרילית למניעת זיהומים מקומיים או פנימיים.
מקומות החדירה המקובלים הן שתי המפשעות, לעתים הצוואר, ו/או החלק הפנימי של אמת יד שמאל.
לאחר שלב החיטוי והכסוי, אזור החדירה עובר הרדמה מקומית ע"י תרופות הרדמה שמוזרקות ישירות למקום. לאחר דקה-שתיים כאשר ההרדמה החלה לפעול, הווריד/ים במקומות שצוינו נדקרים ע"י מחט מיוחדת שנקראת מחט ע"ש סלדינגר. לאחר שהרופא מבטיח את מיקום המחט בוריד הוא מעביר דרכה תייל מוליך לתוך חלל הוריד, ובהמשך מעבירים מעליו צינורית שרוול לחלל הוריד (Sheath ) . לאחר מיקום השרוול בווריד מוציאים את התייל המוליך. בבדיקה הסטנדרטית בד"כ כלל מוכנסים שני שרוולים בכל מפשעה.

תחת שיקוף רנטגן, מועברים הצנתרים החשמליים דרך שרוולים אלו לורידים ומשם עד למיקומם המדויק בתוך חלל הלב בנקודות מיוחדות וקבועות מראש. המקומות הללו כוללים בד"כ את העלייה הימנית, חדר ימין ואיזור המעבר בין העליה לחדר הימני במקום שעובר בו הצרור ע"ש היס ( HIS ) אחד מערוצי ההולכה של הגירוי החשמלי בתוך הלב.
לאחר מיקום צנתרים אלה באתרים שהוזכרו הם מחוברים למערכת רישום של פעילות חשמלית שמתעדת את האותות החשמליים הפנימיים מתוך חללי הלב ומתוך איזורים שונים של חללי הלב.

בשלב זה מתבצע רישום אותות, מדידות של מקטעים ומרווחי זמן שונים של הולכת הזרם החשמלי בתוך הלב. לאחר שלב המדידות מתחיל שלב נוסף שבו מתבצע גירוי חשמלי של הלב ממקומות מיוחדים בחדר ובעליות על מנת ללמוד את תכונות ההולכה החשמלית בליבו של הנבדק, וגם לגרום באופן מלאכותי להופעת הפרעות קצב אותם אנו מעוניינים להפיק וזאת על מנת לקבוע את המנגנון שעומד מאחוריהן. הכרת מנגנון גרימת הפרעת הקצב יסייע לרופא המבצע במתן שיטת הטיפול המתאימה להפרעת הקצב הספציפית.

במידה ואיננו מצליחים להפיק את הפרעת הקצב שאנו מעוניינים להפיק, אנו חוזרים על אותם פרוטוקולים של גירוי לאחר שמזליפים לחולה תרופות שונות אשר עוזרים לנו להפיק הפרעות קצב אלו. ברוב המקרים מצליחים לשחזר את הפרעת הקצב הקלינית ממנה סובל החולה וגם לומדים על המנגנון בו מיוצרת הפרעה זו.

ברוב המכריע של המקרים החולים עוברים את הבדיקה בצורה טובה מאד, ללא צורך בהרדמה כללית. לעתים יש צורך במתן תרופות הרגעה תוך כדי הפעולה על מנת להוריד את רמת החרדה של החולים, ולאפשר להם לעבור את הפעולה בנחת.
בילדים, ובמקרים מיוחדים של חולים שרמת החרדה שלהם מאד גבוהה יהיה צורך בשימוש בהרדמה כללית על מנת לבצע את הבדיקה בצורה בטוחה.

על פי תוצאת החלק הראשון ( האבחנתי, דיאגנוסטי ) של הפעולה מחליטים על השלב הבא.

השלב הטיפולי יכול להיות:

1. טיפול תרופתי, טיפול ע"י השתלת קוצב לב, או דפיברילטור, ואז מוציאים את הקטטרים ואת השרוולים מכלי הדם, לוחצים על מוקדי הדיקור לשם אטימתם ומניעת שטף דם דרכם, חובשים אותם
   ובזה מסתיימת הבדיקה.


2. טיפול בגלי רדיו על מנת לטפל במוקד או במעגל החשמלי אשר גורם להפרעת קצב זו.
   

בשלב זו מוחדר דרך אחד השרוולים צנתר מיפוי/ צריבה ומובא לחלל הלב תחת שיקוף רנטגן. על פי הנתונים אשר נצברו בחלק הדיאגנוסטי מחליטים על איזור ההתערבות וע"י אותו קטטר מתבצע מיפוי מדוקדק של המקום על פי מקום אנטומי וסוג האותות שמתקבלים ממוקד זה דרך צנתר המיפוי. ברגע שקובעים את המקום המיועד לצריבה, מחברים את צנתר המיפוי למכשיר הצריבה. המכשיר שולח גלי רדיו בתדר גבוה דרך צנתר המיפוי אל הרקמה המיועדת לצריבה. גלי רדיו אלו הופכים לאנרגית חום ברגע שהם יוצאים את צנתר הצריבה. החום הזה הורס מקומית את מוקדי הפרעות הקצב ובכך מונע יצירת הפרעות קצב מסוג זה בעתיד.

בדרך כלל החולים אינם חשים בדבר בזמן הולכת הצנתרים בתוך כלי הדם וגם בתוך חללי הלב. ובדומה גם לא מרגישים כאב או אי נוחות בזמן הצריבה עצמה. חלק קטן מהחולים חש תחושת חום בחזה, לעתים נדירות כאב או אי נוחות בחזה בזמן הצריבה. במקרים אלו החולים מקבלים מנות חוזרות של תרופות הרגעה ו/או תרופות נגד כאב על מנת שיעברו גם את החלק הזה של הפעולה במינימום של אי נוחות.

בסיום פעולת הצריבה, חוזרים שוב במשך כחצי שעה על גירוי חשמלי של הלב על מנת לוודא שהצריבה השיגה את מטרתה, ואין שרידי הולכה חשמלית באותו מקום שיכולה לגרום לחזרה של הפרעת הקצב.

אין זה נדיר שלאחר צריבה של מוקד מסוים בתוך הלב, אנו מגלים מוקדים נוספים אשר גורמים להפרעות קצב אחרות ואשר יש צורך לטפל גם בהם באותה הזדמנות ולא להשאירם כי בעתיד הפרעות אלו יכולות להופיע אצל אותו חולה מיוחד זה, ולגרום לו לאי נוחות, למרות העובדה שעד לרגע הפעולה לא היה מודע כלל לאפשרות קיומן.

בתום הפעולה, מוציאים את הצנתרים והשרוולים מכלי הדם, ומתבצע לחץ ידני על מקומות הדיקור למניעת דמם דרכם, פעולה אשר קרוייה בשפה הרפואית המוסטזיס. מקום הדיקור נחבש בחבישה נקייה, והחולה נשלח למחלקה לנוח מספר שעות לאחר הפעולה. בסיום תקופה זו החולה מורד ממיטתו תוך מעקב, ובמידה ואין בעיות חוזר בהדרגה להסתובב בחדרו ובהמשך במחלקה.

למחרת הפעולה החולה נבדק ע"י הרופא המבצע, ובמידה ואין שום סיבוכים משוחרר הנבדק לביתו עם ההמלצות המיוחדות שניתנות לו ע"י אותו רופא אלקטרופיזיולוג שביצע את הפעולה.

המשך המעקב העתידי של אותו חולה במקרה הצורך, יקבע ע"י אותו אלקטרופיזיולוג .

---

תמונה מס. 1 - המערכת החשמלית של הלב (צבועה בירוק)

---

תמונה מס. 2 - מסלולי החדרת הצנתרים (מפשעה ימנית וזרוע ימין)