הצגת מקרים נבחרים של חברי החוג

תגובות שהתקבלו:

1. Intriguing presentation, Yet I have to comment from my experience in two large radial centers in Toronto.
   For the femoral approach, Door to balloon time in an uncomplicated Patient, which is brought by the EMS team, should be in the 10-15 minutes. (Years ago while still a resident in Tel Hashomer- I witnessed Yedael Har Zahav doing an uncomplicated case in 6 minutes), and if someone is wandering- those times can be reached only through the femoral artery!. The radial approach as published cause 10-15 minutes delay in revascularization, and as a consequence higher mortality and CHF.
   Looking at those papers that mention higher mortality with excessive bleeding – is correct but those patient who died – did so mainly due to intracranial and gastrointestinal bleeding – and those have nothing to do with the femoral puncture. Having said that rarely patient will die from retroperitoneal bleeding – but those were the minority of patients, and again mortality from bleeding – majority not related to femoral puncture.
   Second – if interventional cardiologist is trained only in radial procedures – he/she will have much higher bleeding complications while trying femoral approach. So from my experience STEMI’s patients will enjoy the radial approach if small to medium infero- inferolateral MI stable patient, using guides that give better support like AR1 or AL1.
   If the patient is having anterior MI, or unstable – femoral approach is preferred. If we use the femoral access – angioseal is a good sealing device – and unlike what is published will lower the bleeding complication if is used correctly.
   Thanks – Uzi Azriel Osherov
2. שלום לכולם ומברך על שידרוג האתר וספיציפית את דר גולדברג על המקרה.
   ברצוני לשאול את דר גולדברג:
   1. האם ישנם מקרים של אוטם חריף אשר מההתחלה הוא לא מבצע בגישה רדיאלית ומי הם? 2. האם במקרים כמו שהוא מתאר כולל אוטם עם מעורבות RV ואשר הסיכוי לשימוש בקיצוב זמני [נחוץ לעיתים], לגישה הרדיאלית יש מקום? תודה פרופ' עסלי
• תשובת ד"ר גולדברג:
  תשובות לשאלות של פרופ' עסלי:
  אנו לא מבצעים אנגיופלסטיה ראשונית בגישה הרדיאלית במידה ויש מגבלות אנטומיות הרגילות לדוגמה חולה אחרי ניתוח מעקפים שיש צורך להדגים LIMA AND RIMA IN SITU או טסט אלן איסכמי בשתי ידיים או חוסר דופק רדיאלי וכדומה.
  במידה והחולה מונשם אנו הולכים בשיטה הפמורלית בגלל שלפעמים ישי צורך בשיתוף פעולה מצד החולה כדי לצנתור רדיאלית
  בכל מקרה אנו מכינים לפעולה גם יד וגם מפשעה הימנית כך שבמידה ויש צורך לעבור לשיטה הפמורלית או להכניס קוצב או IABP .
  במידה וחולה עם אוטם מגיע במצב של הלם לבבי אנו מכניסים IABP דרך עורק פמורלי ומבצעים צנתור כלילי דרך עורק הרדיאלי.
  אני מכווה שנתתי תשובה גם לשאלה השניה- במידה והחולה עם אוטם תחתון וחדר ימין יזדקק לקוצב ניתן יהיה להכניס אותו במהירות מהמפשעה
  בברכה


3. שלום לכולם

   טיפול ראשוני באוטם חריף PPCI הוא שיגרה במחלקנו כולל מקרים מורכבים עם מספר עורקים הדורשים טיפול וכן טיפול בפיצולי עורקים. אני מסכים לחלוטין שגישה זו מקטינה סיבוכים וסקולארים ובעיקר דימומים כך  שיש לה יתרון גדול באירועים אקוטים בהתיחס לעבודות שהולכות ומתרבותעל היות הדימומים גורם סיכון ראשי ל MACE מיידי ומאוחר.

   נקודות קריטיות בגישה זו הם:

    1. הזמן בין כניסה לחדר צינתור לניפוח בלון ראשון (ביחידה שלנו הגענו לזמן שחציונו 25 דקות).

   2. כמות חומר הניגוד בו משתמשים בכל הפרוצדורה (אצלנו חציון הכמות הוא 115סמ"ק)

   3. זמן הפלואורוסקופיה הכללי (החציון אצלנו הוא 7 דקות). 

    

    מעניין לקבל נתונים אלו מיחידות אחרות אצלם נעשה PPCI בגישה הרדיאלית.

    

   חגים לששון

    

   אהרון פרימרמן

   מרכז רפואי הלל יפה 
   חדרה