נגישות

מרכז מידע מחלות מסתמים

חזור לעמוד הקודם

בלב האנושי קיימים 4 מסתמים, הנפתחים ונסגרים לסירוגין לאורך מחזור פעילות הלב. תפקידם הינו לאפשר זרימה תקינה וחופשית בכיוון הנכון (מהחדרים לעורקים הגדולים בשלב התכווצות הלב – "סיסטולה", ומהפרוזדורים לחדרים בשלב הרפיית הלב – "דיאסטולה"), ולמנוע חזרת דם כנגד כיוון הזרימה. הפרעה בפתיחה או בסגירה של כל אחד מהמסתמים הללו עלולה לפגום בפעילות הלב, אשר נדרש לעבוד בלחצים או בנפחים גבוהים. כתוצאה מכך מתרחשים שינויים במבנה ותפקוד חדרי הלב, ולעיתים גם במחזור הדם הריאתי ("מחזור הדם הקטן"). השינויים הנ"ל גורמים לתסמינים שונים (כגון קוצר נשימה, אי סבילות למאמץ, כאבים בחזה, הפרעות קצב, התעלפות...), ובמקצת המקרים – כאשר המום חמור במיוחד – עלולים אף להיות קטלניים. מסתמים פגומים פגיעים יותר לזיהומים חיידקיים ואחרים.


שיעור מחלות הלב המסתמיות באוכלוסייה הכללית במדינות מתועשות הינו כ-2.5%. שיעורן גבוה במיוחד מעל גיל 65, כאשר היצרות המסתם האאורטלי ואי ספיקת המסתם המיטראלי מהוות את עיקר הנתח בגיל המבוגר (3/4 מהחולים המסתמיים). עד 1/4 מהמקרים במדינות המפותחות נובעים ממחלת לב "ראומטית" (נזק מאוחר למסתמי הלב מדלקת מפרקים או דלקת גרון ע"י זן של החיידק "סטרפטוקוקוס"). במדינות "מתפתחות" החלק היחסי של הסיבה הראומטית גדול יותר. חולים עם אי ספיקת לב מסיבות שונות יכולים לפתח דליפת מסתם על רקע שינויים גיאומטרים במבנה הלב. שיעור קטן ממחלות הלב המסתמיות נגרם ממומי לב מלידה.


בחולים שאינם תסמיניים הדרך השכיחה לגילוי מחלה מסתמית היתה בעבר האזנה ללב, עם זיהוי אוושות טיפוסיות. עם השימוש הנרחב באקוקרדיוגרפיה ("אקו לב") ניתן לזהות את מחלות המסתם ברמת דיוק גבוהה, ולהעריכן באופן כמותי.
לזיהוי נכון של מחלות מסתמיות והערכת חומרתן והמנגנון המביא להן נודעת חשיבות רבה: בחלק גדול מהמקרים נדרש מעקב בלבד. בחלק מהמקרים טיפול תרופתי עשוי להקל על תסמינים; חלק מהמקרים יכול להיפתר באמצעים מכאנים – ניתוחי החלפה או תיקון מסתם, הרחבת מסתם צר, השתלת מסתם צינתורית, ופעולות צינתוריות להקטנת דליפה מסתמית. חלק מהטיפולים מבוסס על נסיון רב שנים, וחלקו הינו פיתוח של השנים האחרונות, ונובע מפריצות דרך בקרדיולוגיה הפולשנית.
במרכז מידע זה תמצאו מידע הקשור למחלות המסתמים השונות – מה מרגישים, כיצד מאבחנים, התוויות לטיפולים השונים - לרבות כירורגים וצינתוריים, וכן מידע על אקוקרדיוגרפיה לסוגיה.


אבקש להודות לעמיתיי – פרופ' אליק שגיא, פרופ' רונן בארי, ד"ר מרדכי ואטוריד"ר רפי קופרשטיין ו- ד"ר שגית בן זיקרי – על תרומתם לכתיבת הפרקים השונים למרכז המידע.

שפירא

 

עורך מרכז המידע למחלות מסתמים:

ד"ר ירון שפירא, יו"ר החוג לאקוקרדיוגרפיה,

מנהל שרות אקו לב תוך-וושטי, מרכז רפואי רבין בי"ח בילינסון,

מרצה בכיר קליני – אוניברסיטת תל-אביב